פוסט זה מתמקד בקריטריון שעל פיו המצאה צריכה להיות "חדשה" בעת בחינת כשירותה לפטנט.
חוקי הפטנטים מגדירים שהמצאה תחשב כ"חדשה" (Novel) אם היא לא מהווה חלק מ'מצב הידע' בתחום (state of the art). קונספט זה של 'מצב הידע' מוגדר ככל פרסום שנעשה זמין לציבור לפני תאריך ההגשה של בקשה לפטנט בדרך של: תיאור בכתב או בע"פ, שימוש, או בכל דרך אחרת.
הזמינות לציבור אינה מחייבת שמישהו מהציבור אכן ראה את הפרסום, אלה רק שהפרסום היה זמין באופן כזה שלפחות לנציג אחד מהציבור היה היכולת לגשת לפרסום ולהבינו שלא תחת חובת סודיות.
לפיכך, ספר שהונח על מדף בספריה ציבורית שבוע לפני הגשה של בקשה לפטנט, יכול להיחשב כפרסום פומבי כנגד המצאה גם אם אף נציג מהציבור לא ניגש לקרוא בו.
ישנן סוגיות רבות שבהם ניתן לדון בהקשר של קריטריון זה לחדשנות, וכעת אתמקד באחד כזה הנוגע להבדל בין גילוי קודם 'גנרי' ו-'ספציפי'.
גילוי קודם 'גנרי' בדרך כלל אינו גורע מהחדשנות של המצאה המתמקדת בדוגמא ספציפית הנמצאת בתוך מרחב הגילוי ה'גנרי'. לעומת זאת, גילוי קודם 'ספציפי' יכול להרוס את החדשנות של בקשה לפטנט המכוונת להיבט 'גנרי' של ההמצאה.
לדוגמא, בקשה לפטנט המנסה באופן 'גנרי' לתבוע "חיבור של אלמנט A ל-B על ידי אמצעי הידוק" ככל הנראה לא תחשב חדשה אל מול גילוי קודם 'ספציפי' המגלה אפשרות ל-"חיבור של אלמנט A ל-B על ידי מסמר". ולחילופין, בקשה לפטנט שבאופן 'ספציפי' תובעת "חיבור של אלמנט A ל-B על ידי מסמר" יתכן ותהיה חדשה אל מול גילוי קודם 'גנרי' המגלה "חיבור של אלמנט A ל-B על ידי אמצעי הידוק".
