במקרים רבים ניתן להגן על הקניין הרוחני הגלום בהמצאה בכמה מנגנונים שונים.
כאשר ההמצאה היא מוצר, מנגנונים אלה יכולים לכלול פטנט לגבי ההיבט הפונקציונאלי של המוצר ומדגם לגבי ההיבט האסתטי.
כל המרבה בהגנות על הקניין שפיתח הרי זה משובח, אולם המחיר הכרוך ברכישת הגנות משולבות כגון אלה מרתיע.
האגרות, העמלות והעלויות השוטפות מהווים מחסום המקשה על מימוש הגנה יחידה, לא כול שכן הגנה משולבת למוצר.
ההחלטה באיזו מנגנון הגנה לבחור ועל איזה לוותר היא קריטית, אולם מסתבר שלפחות בכמה טריטוריות ובפרט בארה"ב את ההחלטה הזו ניתן לדחות למועד מאוחר יותר.
במאזן בין טובת הציבור לטובת הממציא, נראה שמערכת הפטנטים האמריקאית לעומת מערכות פטנטים אחרות נוטה יותר לכיוון הממציא, וכאן עוד דוגמא לכך.
מסתבר שניתן ל"שתול" בתוך מבטים של בקשה לפטנט בארה"ב, גם מבטים המתאימים להגשה של מדגם המתארים כנדרש את המראה האסתטי המדויק של המוצר.
הגשה של בקשה שכזו כבקשה אמריקאית רגילה תאפשר לצאת במועד מאוחר יותר לבקשת חלוקה בארה"ב של מדגם המכיל רק את המבטים הכשירים למדגם.
מועד ההגשה של מדגם חלוקה זה ייהנה מתאריך ההגשה של הבקשה האמריקאית לפטנט ומשנת החסד שקיימת בארה"ב, וכך פרסום בכל דרך של המוצר שנעשה עד למועד הגשת המדגם לא יפגע בחדשנות המדגם.
לא רק זאת, אלה שניתן יהיה במועד הגשת בקשת החלוקה למדגם להחליט אילו קווים לציין כמקווקווים ואילו כמלאים במבטי המדגם ובכך להחליט באותו מועד עתידי מהו החידוש האסתטי שעליו רוצים להתמקד.
כך ניתן לצאת לדרך עם בקשה לפטנט המנסה להגן באופן יותר רחב על מוצר ובהמשך הדרך להתפצל להגנה על העיצוב של המוצר אם וכאשר לדוגמא הסתבר שלא ניתן לקבל פטנט עבור המוצר.
לממציאים שהפרוטה בתחילת הדרך לא נמצאת בכיסם, אופציה זו יכולה להוות אסטרטגיה מועילה.
